אודות מת"ן | תנועות הנוער | ועדות מת"ן | פרויקטים ואירועים | משרד החינוך | אירגונים שותפים | טפסים ופרסומים | צור קשר EN


קונגרס תנועות הנוער ביד ושם - תשס"ט 2009

תנועות הנוער היהודיות

משם לכאן והלאה...

 

לוח זמנים כללי:

עד 10:00                       התכנסות ורישום

10:00 – 13:00               סיור: יציאה ב-10:00 מבית הספר וחזרה ב-13:00

13:00 – 13:30               ארוחת צהריים בבית הספר

13:30 – 15:00               יחידת עיבוד בכיתות בית הספר לפי החלוקה לקבוצות בבית הספר

15:00 – 16:30               מעגל שיח וטקס מסכם באולם בית הספר

 

תכנית הסיור:

מטרת הפעילות: להעלות את סיפורן של תנועות הנוער היהודיות לפני השואה ובמהלכה תוך כדי סיור בבקעת הקהילות (החיאת בקעת הקהילות באמצעות סיפורן של תנועות הנוער והחיאת סיפורן של תנועות הנוער באמצעות בקעת הקהילות) ובאחד מאתרי הגבורה ביד ושם וכן להעלות את סיפור תרומתם של הניצולים למדינת ישראל – עם דגש על סיפורם של הניצולים שהיו חברי התנועות – באמצעות תערוכת "כאן ביתי".

לצורך החיאת סיפורן של התנועות נשתמש בשירים, תמונות, סיפרים אישיים, ציטוטים מדברים שנאמרו, נכתבו, התלבטויות, החלטות שהתקבלו במקומות השונים וכמובן בסיפור מעשיהן של התנועות באירופה בכלל ובפולין בפרט.

כל החומר הנדרש רוכז במסמך "תנועות הנוער היהודיות – חמרים להדרכה" בו ניתן להיעזר וממנו.

יש להעלות לדיון (במינון מתאים) את ההתלבטויות עימן התמודדו חברי התנועות במקומות הרלוונטים כפי שמפורט בהמשך ובהתאם לכתוב במסמך האמור.

אנו נערכים ל-12 קבוצות כאשר בכל קבוצה יהיו נציגים מכל התנועות. לכל קבוצה יקבע מסלול בבקעת הקהילות, אתר גבורה ותזמון הסיור בתערוכת "כאן ביתי". התזמון השונה לביקור בתערוכה נקבע בהתאם למגבלה על מספר הקבוצות שניתן להכניס בו זמנית לתערוכה.

 

נושאים ודגשים:

1. הופעתן של תנועות הנוער:

תופעה מודרנית של סוף המאה ה-19 תחילת המאה ה-20.

מדוע נוצרה התופעה?

אירופה המערבית עברה תהליך של תיעוש וכתוצאה מכך שינוי מרחיק לכת בדפוסי החיים, פרנסה, תהליכי עיור. תהליך המביא להתפתחותה של תרבות פנאי, שינוי בתפיסת תקופת הנעורים ויצירת חברת הנעורים.

התנועות משכו  גם נוער יהודי אלא שאחרי מלחמת העולם הראשונה, עם התגברות הלאומיות, הנוער היהודי לא תמיד התקבל  לתנועה מה שהביא להקמתן של תנועות הנוער היהודיות. בנוסף הדבר צמח על רקע צמיחת הלאומיות היהודית ורצונן של התנועות לביטוי יהודי עצמי.

 

2. תנועות הנוער היהודיות לפני המלחמה:

בעוד שבתנועות הנוער הלא יהודיות החברות בתנועה נשארה בגדר הרפתקת נעורים, בתנועות הנוער היהודיות החברות הפכה לכח מעצב לכל חייהם, במיוחד נכון הדבר לגבי התנועות המגשימות.

סיפורה של תנועת הנוער היהודית הוא סיפורם של המשפחה המורחבת; המסגרת של החינוך הבלתי פורמלי; הקן; הרעות; קיבוצי ההכשרה וההגשמה. (השיר "פנינו אל השמש העולה").

חברות בתנועות הנוער החלוציות העלתה בפני חברי התנועות דילמות מספר כמו דילמת המרד בהורים ("אל תשמע בני", "למרד, בני עקיבא!"), ההתנתקות מהמשפחה וההצטרפות להכשרה עם המטרה הנכספת של ההגשמה – העליה לארץ ישראל (תמונת משפט "החלוץ שלא הגשים"). לצד תנועות מגשימות פעלו בקרב הציבור היהודי גם תנועות סוציאליסטיות שראו את המשכיות הקיום היהודי באירופה כאפשרית תוך שמירה על הייחוד היהודי לצד שינוי ושיפור פני החברה הכללית.

את סיפורם של קיבוצי ההכשרה נביא דרך סיפורם של שניים מהם: "קיבוץ חוצבי האבנים בקלוסובה" (השמעת המנון הקיבוץ)  וקיבוץ "עובדיה" – קיבוצו של ה"שומר הדתי" בסלבקוב. כל קבוצה תתמקד בסיפורו של קיבוץ אחד (בהתאם לקביעה בטבלת הקבוצות) ובקצרה תספר על הקיבוץ השני. יחד עם סיפורי הקיבוצים נעלה את הדילמות והבעיות עימן התמודדו חברי התנועה.

 

3. תנועות הנוער בשואה – מתנועת נוער לתנועה במחתרת:

הערה: בנושא זה כמו גם בנושא הבא (מתנועה במחתרת למחתרת לוחמת) נתמקד בפעילותן של תנועות הנוער  בארבע ערים: וילנה, ביאליסטוק, וארשה וקרקוב וזאת תוך כדי שילוב סיפורה האישי של אחת משתי הדמויות: מרדכי טננבוים-תמרוף או טוסיה אלטמן. 

ב-1939 עם פרוץ מלחמת העולם השניה ופלישת גרמניה הנאצית לפולין התקיימה תנועה בריחה המונית מזרחה. בין הנמלטים היו רבים ממנהיגי הציבור היהודי וגם לא מעט ממנהיגי תנועות הנוער.

לא מעט התלבטויות, בעיקר בקיבוצי ההכשרה, היו מנת חלקם של חברי התנועות בימים שלפני הפלישה הגרמנית ולאחריה.

האם לעזוב את הקיבוץ ולחזור למשפחה?

האם להשאיר קבוצה קטנה שתשמור על הרכוש?

לאן לעבור?

אל ריכוזי חברי התנועות במזרח, בעיקר אל זה בוילנה, מגיעות הידיעות הקשות מחיי היהודים בחדשים הראשונים של הכיבוש הגרמני. במצב זה עולה השאלה: האם לחזור לשטח הכיבוש הגרמני עם כל הסכנה הכרוכה בכך? מה האחריות המוסרית של מנהיגי התנועה אל חבריה שנשארו מאחור?

ואם לחזור, ולאור המשך נסיונות הבריחה, האם מוצדק לעכב את החברים "בגיהינום של יסורים, רעב, מחלות והשפלה מוסרית" ולבקשם להישאר?

ההחלטה של רבים מחברי התנועות הייתה  לחזור ולשקם את התנועות (דבריה של טוסיה אלטמן על חידוש הקשר עם הסניפים). יש לזכור כי החזרה מתרחשת לא לפני קיץ 1940, אז וילנה, שהייתה חופשית עד כה נכבשת על ידי הסובייטים שאוסרים על קיום כל פעילות תנועתית. דבר שגורם לתנועות הנוער להיכנס למחתרת ומונע פעילות חופשית. כך שהבחירה שבפניה ניצבו הייתה האם להישאר בשטח הכיבוש הסובייטי, שם נאסרה פעילותם או החזרה לשטח הכיבוש הגרמני שבו גם נאלצו לפעול מתוך הסתכנות.

שיקום התנועות בשטח הכיבוש הגרמני נעשה במחתרת והפעילות עוברת לכיוון אחר: עיתון מחתרתי, חינוך מחתרתי, סעד ועזרה הדדית, ארגון הילדים.

יחד עם הפעילות הזו עלתה השאלה האם תנועות הנוער, בפעילותן ובהתלבטויותיהן בשאלות מוסר, ביטאו תלישות מהמציאות בגטו?

התארגנותם כללה  התארגנות ברמה הארצית - חידוש הקשר בין המרכז והערים האחרות. תוך סיכון רב יצאו שליחים ובעיקר שליחות ("הקשריות") מהמרכז שבוראשה אל סניפי התנועות בערים תחת השלטון הגרמני וגם זה הסובייטי בכדי להעביר ידיעות, עיתונות מחתרת ובשלב מסוים גם אמצעי לחימה.

יש להדגיש כי בתקופת הכיבוש הגרמני, לפני תחילת הפתרון הסופי, ראו חברי תנועות הנוער החינוך ובשמירת הקיום האנושי כדרך מרכזית להתמודדות עם תקופת המשבר. לפני תחילת הרצח לא עלו מתוך תנועות הנוער קולות של  התנגדות מזוינת ולחימה, בדיוק כמו בקרב הציבור היהודי הרחב.

 

4. תנועות הנוער בשואה – מתנועה במחתרת למחתרת לוחמת:

[ראה הערה בסעיף הקודם]

קיץ 1941 - פלישת גרמניה לברית המועצות ותחילתו של "הפתרון הסופי".

מה הביא להחלטה לעבור ללחימה?

הגעת הידיעות לוארשה על החטיפות והרצח בוילנה: חסיד אומות העולם הנייק גראבובסקי, "משלחת הנוער" בסיועו של חסיד אומות העולם אנטון שמיד, הגעתו של אריה וילנר לוארשה והדו"ח שהוא מחבר (להראות צילום של דפי הדו"ח), פעילות הקשריות.

תהליך הפנמת הרצח השיטתי מהמתרחש בליטא ובטחי בריה"מ במזרח לבין תחילת הפתרון הסופי בשטחי ג"ג.(הכרוז של אבא קובנר בוילנה, האקציה הגדולה בגטו וארשה...).

ההתלבטות בוילנה האם להישאר או להציל את החברים ולהעבירם לערים בטוחות יותר? – הויכוח בין מרדכי טננבוים ואבא קובנר.

המחתרת מול יהודי הגיטו - מקרה יצחק ויטנברג. (בהתייחס ל1943 – תקופת ערב חיסול הגטו)

מנהיגים מהתנועה מועברים למרכזים שונים בכדי להכינם – מרדכי טננבוים נשלח לביאליסטוק.

את ההכנות מלוות התלבטויות ואיתן דיונים קשים בסוגיות משמעותיות כגון:

  • מתי ובאילו נסיבות יש לפתוח במאבק?
  • האם רשאים לסכן את חייהם של יהודי הגטו בפעילויות ההכנה כגון הסתרת הנשק?
  • ואם לחימה, האם בגטו כיהודים או מחוץ לגטו כלא-יהודים ( בהתייחס למקרה של קרקוב בלבד)?
  • המחתרת מול ההנהגה המבוגרת – להביא את דבריו של יצחק צוקרמן שנים לאחר מכן.
  • הצלה מול לחימה. האם להשקיע את המאמצים בהצלה או בלחימה אשר ברור לכולם מה יהיו תוצאותיה?
  • האם לצאת אל היער או להישאר ולהילחם בגטו? האם להילחם ולמות בכבוד כיהודים או לצאת אל היער בכדי להתקיים, להמשיך את השושלת ואולי להילחם? (להביא את קטעי הפרוטוקול מהדיון שהתקיים בביאליסטוק).
  • ואם יוצאים אל היער להילחם כפרטיזנים, האם להשאיר את המשפחה מאחור (עניין של אחריות קולקטיבית)? ( כשאבא קובנר יוצא עם הקבוצה האחרונה של אנשי המחתרת מגטו וילנה מופיעה אמו ושואלת אותו "מה לעשות?". "איני יודע" הוא עונה לה וכל חייו, כך הוא מספר הוא אינו יודע האם הוא "ראוי לתהילת הפרטיזן או לאות קלון של בן הבוגד באמו".

 

לתת דגש על שיתוף הפעולה בין התנועות השונות, לרוב עד כדי איחוד ביניהן בפעילות הלוחמה שלהן.

להעלות את נושא תחושת האחריות הקולקטיבית של חברי תנועות הנוער לאורך כל הדרך – מהחזרה לשטחי הכיבוש (טוסיה אלטמן: "...כי צריכים אותי שם..."), החזרה לגיטו (אריה וילנר: "...למות עם חברי...") ועד ההחלטות על אופי ומועד המרד בכל מקום. וכן את התחושה שהם אלה עליהם מוטל להציל את עם ישראל  - טוסיה אלטמן: "ישראל גווע לעיני ואני פוכרת ידיים ואיני יכולה לעזור לו...".

את ההתלבטויות האלה ואחרות להעלות תוך כדי סיפורי המחתרות בוילנה, ביאליסטוק, קרקוב ווארשה על הדומה והשונה ביניהן.

יש להרחיב את סיפור המחתרת באחת משתי הערים וארשה או ביאליסטוק (בהתאם לקביעה בטבלת המסלולים בהמשך) אך להשוות בקצרה לקורה בשאר שלושת הערים. קבוצה שתתמקד בסיפור ביאליסטוק תתמקד גם בסיפורו של מרדכי טננבוים ואילו קבוצה שתתמקד בסיפור וארשה, תתמקד גם בסיפורה של טוסיה אטלמן.

 

 

5. תנועות הנוער בארצות אירופה השונות:

כאשר התגלו הסימנים על כוונת הגרמנים להכחיד את כל יהדות אירופה קמו תנועות הנוער וניסו במגוון דרכים להציל את מה שניתן.

התנגדות זו כאמור לבשה צורות שונות אך ניתן לחלקה לשניים: 1) התנגדות לוחמת בנשק, אם בדרך של יציאה ליער או מרד בגיטו. 2) התנגדות בדרך של פעולות הצלה.

בפולין, לאחר דיונים והתלבטויות, ההחלטה( במקומות הרלוונטים )היתה של התנגדות כזו או אחרת בנשק. היו בהחלט פעולות הצלה אך הן בשל סיבות אידיאולוגיות והן בשל סיבות אובייקטיביות (גודל האוכלוסיה היהודית, שפה, מיקום, המשטר הנאצי וכו´) הגישה הכללית היתה של התנגדות חמושה.

בארצות אירופה האחרות התנגדות תנועות הנוער היתה בעיקר בפעולות הצלה מגוונות כגון זיוף תעודות "אריות", מציאת מקום מסתור, ה´טיול´ – כלומר מעבר מחתרתי מארץ לארץ. ועוד.

נביא את סיפורן של תנועות הנוער היהודיות באחת או יותר ממדינות אירופה (צרפת, הונגריה, הולנד). סיפור פעילותן במחתרת להצלת יהודים. פעילות שהסתיימה במקרים לא מעטים במוות.

גם בפעילותן של תנועות הנוער בארצות אירופה בולטת ההחלטה להתאחד ולפעול במשותף.

הונגריה

סיפורן של תנועות הנוער לפני פלישת גרמניה ובעיקר לאחריה. פעילות מחתרתית להצלת יהודים: שליחויות לערי השדה, הברחת יהודים אל מחץ להונגריה, זיוף תעודות וכתבי חסות, הקמת בתי ילדים.

צרפת

פעילות החינוך וההצלה של תנועות הנוער בצרפת. הברחת יהודים בכלל וילדים בפרט אל שוויץ דרך סיפורן של מילה רסין (מכתבה האחרון) ומריאן כהן ("מחר אבגוד, לא היום") וסיפורו של חסיד אומות העולם, ראש עיריית אנמאס, ז´אן דפו.

הולנד

תנועות הנוער בהולנד, סיפור ההכשרות והצלת הילדים דרך סיפורם של פעיל תנועת הנוער יואכים (שושו) סימון וחסיד אומות העולם יופ ווסטרוויל.

 

6. תערוכת "כאן ביתי" – תרומתם של ניצולי השואה וחניכי תנועות הנוער לאחר עלייתם ארצה:

התערוכה תוכננה ונבנתה כחלק מהעשיה של יד ושם לציון השישים שנה למדינת ישראל. בהתאם לכך, הנושאים המודגשים בה הם בנייה, התחדשות, התחלות חדשות. גם אם לא כל ניצולי השואה מצליחים במשימה "לחזור ולחיות" (מה שמוזכר בכניסה לתערוכה, בפאנל הראשון), היא עוסקת דווקא בהצלחות ובהישגים של אלו מביניהם שעולים לישראל, בונים בה את חייהם ומשתלבים בבנייתה. ככלל, רעיון הבנייה הנו מוטיב מרכזי בתערוכה, וחלקים רבים ממנה מוצגים על פיגומים בצבעי כחול-לבן.

הביקור בתערוכה יסכם את הסיור, ויעסוק בתנועות הנוער וחניכיהן לאחר השואה.

על רקע הסיור הכללי בתערוכה והעיסוק בניצולי  השואה הבונים את ביתם וחייהם בישראל,  נתמקד בחלקם של חניכי תנועות הנוער ניצולי השואה באותה עשייה. במהלך הסיור יכירו המשתתפים מספר סיפורי-חיים של חניכי תנועות נוער ניצולי שואה, אשר הצטרפו אל התנועות לפני השואה, במהלכה או אחריה ואשר יצירותיהם מוצגות בתערוכה (למשל שמוליק כץ, יהודית ארנון, שרגא וייל ואחרים).

השאלות המרכזיות אשר ידונו בסיור יהיו:

  • כיצד משתלבים ניצולי השואה במדינת ישראל הצעירה? על אף הקשיים הרבים, אחוז ניכר מביניהם בונה את ביתו החדש בישראל, ולוקח חלק בבניין המדינה. מהו חלקם בבניין זה?
  • מהו חלקה של תנועת הנוער בעיצוב החיים החדשים של ניצול השואה בארץ?
  • כיצד מתבטאת ההמשכיות בין הפעילות בתנועה לפני השואה לפעילות אחריה?
  • מה משך ניצולי שואה שלא היו חברים בתנועות נוער לפני השואה, להצטרף אל תנועות הנוער במחנות העקורים ובארץ?
  • מהו חלקם של חניכי תנועות הנוער ניצולי השואה בבניית אריג הזהות הישראלית?

 

דרך הסיפורים נוכל ללמוד על כך שההצטרפות אל תנועות הנוער הייתה אחת מן הדרכים להשתלבות בחברה הישראלית, ולבניית חיים חדשים בארץ. למרות שלפני השואה מספרם של החברים בתנועות הנוער היהודיות לא היה משמעותי יחסית למספר בני הנוער בגיל ה"מתאים" (בין שישה לשמונה אחוזים), לאחר המלחמה ישנה הצטרפות מאסיבית לשורותיהן, והן מקבלות מעמד מרכזי בחברה הישראלית הצעירה, מעצבות אותה ומתעצבות עמה.

 

בקעת הקהילות

הסיור בבקעת הקהילות יקיף את הנושאים הבאים:

1. הופעתן של תנועות הנוער.

2. תנועות הנוער היהודיות לפני המלחמה.

3. תנועת הנוער היהודיות בשואה – מתנועת נוער לתנועה במחתרת.

4. תנועות הנוער היהודיות באחת מארצות אירופה הבאות: הולנד, צרפת, הומגריה.

5. תנועות הנוער היהודיות בגרמניה.

 

אתר גבורה

הנושא "תנועות הנוער היהודיות – מתנועה במחתרת למחתרת לוחמת" יועבר באחד מאתרי הגבורה הבאים (בהתאם לקביעה בטבלת הקבוצות):

1. מצפור הפרטיזנים.

2. הזימלנקה.

3. אנדרטת הנצחון.

4. אנדרטת רפפורט

 

חסידי אומות העולם

במהלך הסיור, בדרך אל אחד האתרים או בסופו של הסיור, להשתדל לעבור דרך אחד מעצי חסידי אומות העולם הבאים:

1. ז´אן דפו – כמה שורות עצים מאחורי הפסל של אילנה גור לכיוון אנדרטת הנצחון. הכתובת על השלט די מחוקה אבל המספר עליו הוא 650. הדבר רלוונטי למי שעובר דרך צרפת.

2. יופ ווסטרוויל – בשדרת חסידי אומות העולם מאחורי פסל חסיד אומות העולם האלמוני. רלוונטי למי שעובר דרך הולנד.

3. אנטון שמיד, אנה בורקובסקה, אירנה אדמוביץ´ – כשעולים מהקרון לכיוון אנדרטת הניצחון, כ-10 מטרים לפני האמבולנס השוודי מצד שמאל. שלושת העצים שתולים אחד ליד השני.
 
 





לקבלת מייל עם עדכונים


שם:
דוא"ל:
מועצת תנועות הנוער בישראל (מת"ן ) רחוב היסמין 1רמת אפעל 52960 , טל.03-5354777 פקס .03-7369101

בניה עיצוב ואכסון: Blacknet.co.il